1ואפשר לרמוז עוד ובפסוקים הקודמים ובעניותנו נתן טעם למצות בכורים דרך דרש, ובטרם כל יאמר נא דכתיב בריש סדרא והיה כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נותן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום וכו' ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה וכו' ושמחת בכל הטוב וכו'. ויש להרגיש אומרו נותן לך נחלה הוו תרתי דסתרן, דאי הויא מתנה אינה ירושה. וכן הא דקאמר אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נותן לך אינו מתישב שפיר דארצך מוכח שהיא שלך אשר ה' אלהיך נותן לך מוכח שהוא נותן מתנה. ועוד תיבת נותן היא הווה שהוא נותן תדיר. ועוד לישב ענין הטנא הזה שיביא ויהא מונח לפני ה'. ובזה אעלה על אר"ש זכרון אחד המיוחד הרב הגדול מאריה דארעא דישראל מהר"ש בן חביב זלה"ה אשר שמעתי משמו במ"ש פ' חזקת אי דלא ליה איהו גופיה צנא דפירי לאלתר הוי חזקה, וכתבו רשב"ם והטור בח"מ סי' קמ"ב משום רבינו חננאל דהכי פירושא אי המחזיק שלח למערער סל מלא פירות דורון וקבל הוי חזקה שאם הקרקע היה של המערער לא היה לו לקבל דורון, ומפיו לפידים יהלוכו הלא הקרקע שלי וגם את הכל אקח והס כי לא להזכיר לקחת מעט פירות מי שהכל שלו, ועתה שקבל הדורון העיד על עצמו שאין הקרקע שלו והנה הוא שם עלילות דברים, וזה טעם למצות בכורים כי רצונו יתברך להודיע חיבתן של ישראל ולעשות מופת כי ארץ כנען שלהם, וזהו שציוה לבא לקחת לו סל מלא פירות ולהביאו לפני ה' כמביא דורן והני כהני שלוחי דרחמנא הם יקבלו במצות ה', וכל זה להורות שהארץ של ישראל, דאם ה' לא נתנה להם איך הוא לוקח דורן מהארץ שהיא שלו, וז"ש והיה כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך במתנה גמורה, להראות זה תקח לך פירות ושמת בטנא וכו' ולקח הכהן הטנא מידיך והניחו לפני מזבח ה' אלהיך, וזה אות שהארץ שלך כדין דלא ליה צנא דפירי לפירוש רבינו חננאל, ואז ושמחת בכל הטוב כל טוב הארץ תיכול ותחדי כי הארץ שלך, עד כאן שמעתי משם גדול הרב הנז' ושפתים ישק.
